צו יבוא חופשי

צו יבוא חופשי מאפשר ייבוא של מוצרים שונים מרחבי העולם לישראל ללא קבלת אישור רשמי ממשרד הכלכלה וללא תנאים מוקדמים, זאת בהתאם לחוק שנקבע בשנת השתל"ח – 1978. בעוד שהתיקונים לחוק מגדירים מי רשאי לייבוא סחורות באופן חופשי וללא האישורים, חוק זה מהווה את הבסיס לתחום הייבוא והשילוח הבינלאומי ממדינות שונות לישראל. החוק מגדיר כי ניתן לייבוא סחורות אשר לא הוגדרו בחוק במחייבות רישיון או עמידה בתנאים מסוימים, אך הייבוא מתאשר אך ורק ממדינות שהיבוא מהן אינו מחייב רישיון מיוחד, מכאן שבטרם ביצוע הייבוא של הסחורות, מומלץ לעיין בחוק ולראות האם הסחורה המיובאת עומדת בקריטריונים המוגדרים בו והאם הנכם רשאים לייבא את הסחורה באופן חופשי וללא רישוי.

הייבוא החופשי אם כן, מתאפשר אך ורק ממדינות המקיימות עם ישראל יחסים דיפלומטיים פעילים ושאינן אוסרות יבוא טובין מישראל. המדינות מהן לא מתקיים יבוא חופשי הן: איחוד נסיכויות ערב, אינדונזיה, אירן, אלג'יריה, אפגניסטן, בוסניה, בחריין, בנגלדש, ברוונאי, תונסיה, כווית, לבנון, לוב, מלזיה, מאליה, מרוקו, סודן, סוריה, עומאן, עירק, ערב הסעודית, פקיסדן, צ'אד, קאטר, קובה, קוריאה הצפונית, קמבודיה ותימן. כמו כן קיימות מדינות שישראל אינה קשורה איתן בהסכם בינלאומי לייבוא חופשי ומכאן קיימות במדינות הללו הגבלות בנוגע לייבוא טובין מישראל. מדינות אלו הן: אזרבייג'ן, טורקמיניסטן, טז'קיסטן, מרזח טימור וסרביה. על כל מדינה מבין המוזכרות לעיל קיימות הגבלות שונות בהקשר של ייבוא חופשי ומומלץ להתעדכן אל מול משרד התמ"ת באשר לאישורים הנדרשים לצורך הייבוא ממדינות אלו.