חוק היטלי הסחר

שילוח בינלאומי נעשה הן להעברת חבילות פרטיות ואישיות, הן להעתקת מקום המגורים או העסק והן ליבוא ולייצוא סחורות מישראל לכלל מדינות העולם וממדינות שונות לישראל. בהקשר המסחרי של השילוח, קיים פיקוח על הסחורות הנכנסות לארץ ויוצאות ממנה, המתנהלת באחריות משרד הכלכלה (לשעבר נקרא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, או בקיצור משרד התמ"ת). המשרד עוסק בכלל התחומים הסובבים סביב המסחר הבינלאומי ובתוך כל מפעילה את המנהל לסחר חוץ, המפקח על כל שנעשה במדינה בהקשר זה. המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי, הפועל גם הוא תחת המשרד, אמון, בהקשר של שילוח בינלאומי מסחרי, באמצעות שותפות של המדינה ושל המגזר הפרטי, על קידום הייצוא התעשייתי וכן פיתוח יחסי סחר בין גורמים ישראליים לבין חברות מכל רחבי העולם.

כחלק מההתערבות של משרד הכלכלה בכל הנושא של שילוח בינלאומי של סחורות בעלות ממטרות מסחריות, עוסק המשרד באכיפת חוק היטלי הסחר (התשנ"א – 1991). חוק זה מגדיר הגבלות מסוימות על המסחר, בעיקר בהקשר של ייבוא סחורות ממדינות שונות בעולם, אשר עשוי להסב נזק ממשי לענף יצרני בארץ "היטל הצף". החוק מתחשב, מטבע הדברים, בתועלת שתיווצר כתוצאה מהייבוא למשק הישראלי אך נועדה לאזן בין התועלת לפגיעה ביצרנים בארץ. חוק היטלי השכר וההגבלות הנובעות ממנו, מעוגנות גם בהסכמים בין לאומיים, כפי שהגדיר זאת ארגון הסחר הבינלאומי. המגבלות על הייבוא לישראל כפופות גם הן לתנאים ולמגבלות הקבועים בהסכמים בינלאומיים אלו וכן בהסכמים שערכה ישראל עם מדינות שונות ברחבי העולם. משרד הכלכלה עוסק, כחלק מאכיפת חוק זה גם בתלונות המוגשות על-ידי יצרניים מקומיים בדבר פגיעה בייצור שלהם כתוצאה מייבוא של סחורות דומות מחו"ל, הנמכרות במחירי היצף (מחירים נמוכים מדי בהשוואה למחרים הכרוכים בעלות הייצור בארץ).